ממי לקבל עצה על הספר שלך ולמה זה חשוב

סבלנות עד הסוף - זה חשוב לך.

מבטיח.

היא בסך הכל רצתה לכתוב קטע בספר שלה,

קטע שבו דמות אחת עושה מעשה קונדס לדמות אחרת.

זה קטע לא נעים. קטע מהחיים.

קטע שדומה לו מאוד

נמצא ממש עכשיו בחדשות

(למעשה היה אתמול,

אם בא לך לחפש - לבריאות).

ואז היא עשתה את הטעות הגדולה

ושאלה אנשים מסביבה על הקטע שלה.

וזה מה שקרה:

***

"משהי אמרה לי שזה לא מעשה קונדס אלא עבירה פלילית. ועוד אחת אמרה שלא כדי להיכנס לזה כי זה מיני. אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

זה הקטע שמחרפן אותי. שכל אחד אומר משהו אחר ואתה לא יודע מה נכון או מה כדאי, או אם אפשר לכתוב ככה בלי שיהרגו אותך. זה הורג את הכתיבה ללכת לפי קודים וסטיגמות. בע. ובסך הכל רציתי לכתוב מעשה נבזי. :)"

****

היא שלחה לי אימייל להתייעצות.

ממש התחרפנה מזה.

ואני חשבתי לעצמי,

מי ישמע, ממתי כותבים בספר עבירות פליליות?!

אוי יוי יוי.

וממתי כותבים בספרים דברים מיניים?!

מי שמע על ספרים שעוסקים בחטאים האלה?

הרי עוצרים כל סופר שכותב על זה

וזורקים לגוב האריות, המקורי, לא זה משכם.

ולפני כמה שבועות זה קרה לי

עם סופרת אחרת,

מפורסמת וידועה למדי,

שכבר חודשים לא מעזה

להוציא את הספר שהיא כתבה,

כי מה יגידו.

לזאת מאתמול עניתי ככה:

** "למה בכלל את שואלת אנשים? את כותבת את הספר שלך או את שלהם?" **

כתוב במקורות, "עשה לך רב".

מצא מישהו שאתה בוטח בו,

ולך אחרי העצה שלו.

ובצדק לא כתוב, "עשה לך רבים".

כי לכל אדם ששואלים יש

גם חריץ ישבן וגם דעה משלו

והוא ישמח לחשוף לפחות אחד מהם לעיניך.

וכששואלים יותר מאדם אחד מקבלים

דעות שונות ולעיתים קרובות גם סותרות.

מי שמנסים למצוא חן בעיני רבים -

ישתגעו.

הנה סוד קטן:

לכל אדם ששואלים על הספר שלך -

יש את הספר שלו, שהוא רוצה לכתוב.

(כנראה שאין לו את האומץ לעשות את זה, נכון,

וגם אין לו את היכולת, או הכישרון, או הידע.

הוא בעצם טיפש מוחלט בכתיבת ספרים)

ולמה זה מוביל?

לכך שכשהוא נשאל על הספר שלך,

הוא יענה תשובה נכונה על הספר שלו.

(זה שהוא לעולם לא יכתוב, כי אין לו אומץ)

זו גם הבעיה הכי נפוצה

עם חלק מהעורכים החדשים,

שבאים לספר עם כוונות טובות מאוד

ואפילו ידע וכישרון לא מבוטלים,

ועם התלהבות גדולה מדי,

ולרגע מתבלבלים וחושבים

שזה הספר שהם כותבים.

אנחנו מנטרלים את זה עם

ניסיון והדרכה. ולרוב זה עובר עם הזמן.

אבל אנשים מהרחוב,

שברשותך אקרא להם טיפשים,

(למה? כי אין את הניסיון,

אין להם את הידע,

אין להם את ההדרכה,

אין להם מושג באומנות שלך או בכלל,

ועדיין הם חושבים שהם יכולים לתת עצה חכמה)

תמיד יגיבו לך בצורה מטומטמת,

והם יתסכלו אותך והם יחרפנו אותך.

יש לך ספר?

אפשר לתת אותו לקוראי בטא,

אפשר לקבל אינפוטים

(ורק אינפוטים חכמים:

מה לא ברור, מה משעמם, מה לא אמין)

אבל לקבל דעות מטיפשים

על כל אירוע ואירוע?

זה טירוף.

בצד השני של המשוואה,

יש את אלה שלא שואלים אף אחד,

ורוצים לערוך את הספר שלהם בעצמם.

פעם לא היינו מקבלים אלינו בכלל

מחברים כאלה. קראנו להם "בלתי עריכים".

היום אנחנו פשוט מפנים אותם

למסלול העריכה העצמית המודרכת.

http://bit.ly/3DTjH5

ו...

תודה לכל מי שהגיבו לי על האימייל של אתמול.

אני עדיין חושב שכל אדם צריך להיות נאמן לעצמו.